הפרעות קשב וריכוז- איך זה קשור להפרעות משקל ואכילה?
קשה לתאר במילים מה עובר על הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז. חוסר האונים, ההתמודדות הקשה והמורכבת כמעט בכל תחום: בבית, בבית הספר, וכמובן ההתמודדות החברתית היומיומית המורכבת היא לא פשוטה.
הפרעת קשב וריכוז, המוכרת גם בשם ADHD פוגעת בכ-10% מהילדים ומופיעה בשלב הילדות, בדרך כלל בגלאים 3 עד 7. ברוב המקרים נמשכת אל גיל ההתבגרות והבגרות.
ADHD היא הפרעה התנהגותית הבאה לידי ביטוי בסימפטומים שונים וביניהם: היפראקטיביות, אימפולסיביות וחוסר קשב וריכוז. בנוסף, ניכר קושי בדחיית סיפוקים.
האם יש קשר להפרעות במשקל?
ילדים עם הפרעת קשב וריכוז הינם בעלי סיכוי של 41% להשמנת יתר. ככל שבבגרות לילד יש יותר סימפטומים של ADHD הוא יהיה בסיכון גדול יותר להיות בעודף משקל. לילדים עם הפרעת קשב וריכוז שאינם מטופלים בתרופות יש סיכוי פי 1.5 להיות בעודף משקל בהשוואה לאלה שנוטלים תרופות. בילדים אשר נוטלים תרופות, נראה לעיתים קרובות ירידה בתיאבון, ואכילה לא נכונה. להם יש דווקא סיכוי פי 1.6 להיות בתת-משקל, בגלל תופעת לוואי של חוסר תיאבון.
לעיתים קרובות נראה בילדים אשר סובלים מהפרעות קשב וריכוז נטייה לאכילת יתר. הקושי בדחיית סיפוקים, הקושי בהתארגנות ותכנון והאימפולסיביות המאפיינת את הילדים הללו, באה לידי ביטוי גם בנושא האכילה וגורמת פעמים רבות לאכילה שאינה מסודרת.
מחקר שעקב אחר 15,200 ילדים בשנים 2009-1995 מצא שככל שהסימפטומים של הפרעת הקשב קשים, כך גדל יותר הסיכון להשמנת יתר בצעירים.
אכילה מאוזנת דורשת תכנון, יכולת דחיית סיפוקים, שליטה עצמית, יכולת התמדה, התמודדות עם תסכול ואסטרטגיות להתמודדות במצבים שונים. כל אלו היבטים שמהווים חלק מהקשיים המרכזיים של ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז.
חוסר איפוק עצמי וקושי בשליטה על דחפים, מאפיינים ילדים רבים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז והם גורמים לאכילת יתר ולהשמנה.
מחקרים נוספים הראו קשר גם להפרעת אכילה, כמו: אנורקסיה. בנות עםADHD הינן בסיכון פי 3.6 לפתח הפרעות אכילה.
אז מה עושים?
כדי לסייע לילדים להטמיע אורח חיים בריא ואכילה מאוזנת, ישנה חשיבות גדולה בהתאמת הסביבה.
יצירת סביבת אכילה בריאה תומכת, תוך דגש על זמינות ונגישות של מזונות בריאים (כמו פירות וירקות חתוכים במקרר)
צמצום מגוון וכמות החטיפים והממתקים הנמצאים בבית.
הכוונה ועזרה לילד בארגון ותכנון היום באכילה, בדומה לסיוע בתחומים האחרים.
הצבת גבולות ברורה סביב נושא האכילה, ותיווך ההורה בזמן האכילה.
